אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ נ' כפרי

החלטה

1. הדיון בפני נקבע לאור בקשת הנתבע לבטול צוי עיקול שהוטלו על נכסיו בהתאם להוראות תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות"), דהיינו, בתכוף למתן פסק הדין.

בקשתו הנ"ל של המבקש היא בעיקרה בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר והבקשה לבטול צוי העיקול הזמני שהוטלו נסמכה בטענה זו בלבד שהרי בטול פסק הדין משמיט את העילה למתן צו העיקול הזמני על פי התקנה הנ"ל וזאת על פי נוסח התקנה עצמה.

מעיון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, עולה כי אין מחלוקת באשר למועד שבו היה על המבקש להגיש כתב הגנה והוא יום 5.1.12.

כמו כן, אין מחלוקת כי כתב ההגנה הוגש במזכירות בית המשפט ביום 8.1.12.

כתב ההגנה לא נסרק באותו יום ולפיכך, לא היה מצוי בפני כב' הרשם אשר חתם על פסק הדין בהעדר הגנה ביום 10.1.12.

2. המבקש נסמך בתחילה בעיקר על סדרה של הלכות פסוקות לפיה כל עוד מצוי כתב הגנה בתיק בית המשפט, ימנע בית המשפט ממתן פסק דין בהעדר הגנה אפילו איחר בהגשתו.

ראה לצורך העניין ע"א 670/83 ציטרנבאום נ' פקיד השומה, נצרת פ"ד לט(3) עמ' 685 בעמ' 691 המצטט בהסכמה את האמור בע"א 329/91 לפיו: "הגישה המקובלת היא כי בדיון המתנהל על פי תקות סדר הדין האזרחי..אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור ואין להתייחס אליו כלא היה. על כן האין התובע זכאי, בנסיבות אלה, לפסק דין בהעדר הגנה" וממשיך וקובע: "...ראו את עצם הגשת כתב ההגנה שהוגש באיחור, ויהיה זה אף אם הוגש אחרי תקופה ארוכה ביותר, כמחסום בפני מתן פסק דין לטובת התובע, בכל מקרה, היינו ללא שיקול דעת, ללא הבחנות וללא סינון."

ראה גם ע"א 12/86 עזבון המנוח שמואל ריגלר ז"ל נ' יוסף ושושנה קזרו ואח' פ"ד מב(3) עמ' 422 בעמ' 424.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין מטעם זה וטוען כי קובע מתקין התקנות מועדים כדי לשים קץ לסכסוכים ולפנות את משאבי מערכת המשפט לבעלי דין אחרים. כמו כן טוען ב"כ המשיבה כי הקפדה על לוחות זמנים בהליך שיפוטי בייחוד לאור העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט הוא כורח המציאות שאחרת לא ניתן יהיה לנהל מערכת משפט סדירה יעילה ותקינה. סופן של חריגות אלה, שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי הדין, ולעיתים אף להסב נזק לציבור הרחב.

דבריו אלו שאובים מהמ' 797/72 מלון מלכת שבא נ' כרמל ובש"א 2527/11 גדיר חוסין נ' מדינת ישראל ואח' אלא שבשני המקרים נדונו בקשות להארכת מועד להגשת הודעת ערעור ולא שאלת תוקפו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה או הארכת מועד להגשת כתב הגנה.

הארכת מועד להגשת הודעת ערעור כרוכה בטעם מיוחד שאין כן בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ואין הנדון דומה לראיה.

ב"כ המשיבה ממשיך וסומך טענותיו ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובניה בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים ומצטט את דברי בית המשפט לעניין החשיבות הרבה שיש לייחס למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין. אך ב"כ המשיבה מתעלם כנראה הן ממהות ההליך שם – הגשת נימוקי שומה בהליך של ערעור על שומה – וכן ממסקנתו הסופית של בית המשפט אשר בסופו של דבר אישר את החלטת בימ"ש קמא להאריך את המועד להגשת הנימוקים וכלשונו: "בשיקול כולל, כאשר נערך איזון בין החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים מול הנזק הדיוני הקל, יחסית, שנגרם להליך השיפוטי עקב איחור של שלושה ימים בהגשת הנימוקים, אין מקום להתערב בהחלטת בית-משפט קמא."

אין ספק כי שנימוק זה חל היטב אף בענייננו. מדובר באיחור של שלושה ימים בהגשת כתב ההגנה.

אף בת"א (צפת) 4909-05-08 שם טוב ואח' נ' אוה רחל ואח' נדונה הגשת כתב תשובה שלא במועד. אין לראות דין שווה בין כתב תשובה שהוגש באיחור ללא הגשת בקשה להארכת מועד ואשר נמחק בלבד מתיק בית המשפט לבין מחיקתו של כתב הגנה שכבר הוגש והותרת פסק דין בהעדר הגנה על כנו כפי שהדבר בענייננו.

ב"כ המשיבה מביא אף ציטוט מע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור לפיו לכאורה דחה בית המשפט בקשה לבטול פסק דין בהעדר הגנה למרות טענת ב"כ המערערת כי כתב ההגנה לא הוגש במועד בעקבות טעות שנעשתה בתום לב.

אלא שמעיון בעובדות המקרה שם עולה כי מדובר בבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן בעקבות אי הגשת כתב הגנה לאחר בטול פסק דין ראשון שניתן בהעדר הגנה ולפי המועד שקבע בית המשפט להגשת כתב ההגנה. יצוין כי הבקשה הראשונה לבטול פסק הדין הראשון אף הוגשה באיחור של שנה.

יש לצטט אמרה אחרת של בית המשפט בעניין הנ"ל : "גם אם לא ניתן לקבוע שמחדליה של המערערת הינם חמורים עד כדי שהם מהווים זלזול בהליכים שיפוטיים כפי שהיה בעניין משרד הבינוי והשיכון, החלטת הרשם לדחות את בקשת המערערת הינה החלטה ראויה וסבירה בנסיבות המקרה נוכח התרשלותה ואין למערערת אלא להלין על עצמה."

מאמירה זו ניתן להבין כי יש לערוך מאזן בין מחדלי הנתבעת ובין התוצאה של דחיית בקשתה כפי שצוין בפ"ד בעניין רע"א 1643/00 פנינת טל הנ"ל.

יש לציין כי בע"א 10152/07 הנ"ל נדחה הערעור אף כתוצאה ממחדלים אחרים של המערערת.